ת"א 1278/08

תקציר

התובע, רקנאטי, תיווך בעסקה בין הנתבע מס' 1 לנתבע מס' 2, ותבע דמי תיווך משני הנתבעים בגין מאמציו. המחלוקת נסבה על גובה שכר הטרחה החייב ומי הנתבעים אחראים לשילמו. במהלך המשא ומתן הסכימו רקנאטי ומנהלו המנוח של הנתבע מס' 1, מירון, על גובה שכר הטרחה, אך לא העלו אותו על הכתב. רקנאטי טען כי הם הסכימו על 2.25% משווי העסקה, ואילו הנתבע מס' 1 טען כי הוסכם כי העמלה תעמוד על 800,000 דולר, שיחולקו שווה בשווה בין הקונה למוכר. בית המשפט מצא כי גם אם ההסכם הראשוני היה על 2.25%, הסכם זה שונה מאוחר יותר. מהמיילים שהוחלפו בין הצדדים עולה כי רקנאטי הסכים לתשלום של 800 אלף דולר, ושתיקתו במהלך השלמת העסקה אישרה זאת. לפיכך היה רקנאטי זכאי לתשלום של 800,000 דולר. זאת ועוד, על אף שהנתבע מס' 1 לא היה צד ישיר למכירה, מצא בית המשפט כי מנהל החברה, מירון, נתן אישור מכללא להסכים לשלם את דמי התיווך בשמו של הנתבע מס' 1, בהתאם לתפקידו ולפרקטיקה של החברה. כך, חויב הנתבע מס' 1 בתשלום מחצית האגרה, 400,000$. עוד קבע בית המשפט כי הנתבע מס' 2, שכבר שילם 350,000 דולר במסגרת הסדר פרוצדורלי, ישלם את 50,000 הדולרים הנותרים, ושני הנתבעים יכסו את הוצאות המשפט ושכר טרחת התובע.