ת"פ 41356-08-16

תקציר

הנאשם הורשע בחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות ובביצוע משותף של חבלה בנסיבות מחמירות, אך זוכה מחבלה מכוונת ברכב. כתב האישום הוגש בעקבות אירוע אלימות בו היו מעורבים הנאשם ובן דודו, המתלונן. תסקיר שירות המבחן פירט את פרטיו האישיים של הנאשם, לרבות גילו, הרקע המשפחתי שלו ועברו התעסוקתי, תוך ציון אורח חייו היציב הקודם והיעדר עבר פלילי. הנאשם הכחיש את המיוחס לו, והטיל את האשמה על המתלונן ובני משפחתו, אותם זיהה קצין המבחן כגורם סיכון לעבירות עתידיות. הקצין הדגיש גם את התוצאות הקשות של האירוע, והמליץ על מאסר כדי להפחית את הסיכון הנשקף מהנאשם ולהדגיש את חומרת פשעיו. בתוך כך, דו"ח ההשפעה על הנפגע תיאר את הנזק הפיזי והנפשי שנגרם למתלונן, לרבות צלקות נראות לעין, לחץ פוסט טראומטי וירידה ברווחתו הנפשית והנפשית. הן התביעה והן ההגנה הציגו את טיעוניהן לגזר הדין, תוך התמקדות בחומרת העבירות ובנסיבות הסובבות אותן. התביעה ביקשה עונש של 9 עד 12 שנות מאסר, תוך הדגשת האלימות הקשה והתכנון מאחורי הפיגוע. מנגד, ביקשה ההגנה להקל בעונש, תוך הדגשת עברו הפלילי הנקי של הנאשם, חרטה ואופיו החריג של האירוע. לאחר ששקל את עקרון ההלימה ואת הפסיקה הרלוונטית, קבע השופט כי טווח הענישה המתאים הוא 3 עד 7 שנות מאסר. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 4 שנות מאסר, בניכוי הזמן שריצה, לצד מאסר על תנאי בגין עבירות אלימות עתידיות ופיצוי כספי של 20,000 ₪ למתלונן. השופט התייחס גם לבקשת ההגנה לנכות ימי מעצר בית תחת פיקוח אלקטרוני, בעקבות תקדים מבוסס בכך שלא ניכה אותם באופן אריתמטי אלא שקל אותם כגורם בגזר הדין.