בש"פ 5214/06

תקציר

פסק הדין הנדון הוא פרי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת לעצור את המערער עד תום ההליכים נגדו. בערעור נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא שקל חלופה ראויה למעצרו של המערער, בהתחשב בנסיבותיו האישיות, ומערער על קיומן של ראיות לכאורה. המערער הואשם בחבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין ואיומים. על פי החשד, הוא דקר אדם בשם חאזם במותניו וגרם לו לחבלות עמוקות באיבריו הפנימיים, בעקבות סכסוך בין חאזם לבין צד שלישי, מג'ד. השופט הלמן פסק לטובת מעצרו של המערער, תוך שהוא מצטט ראיות לכאורה, עברו הפלילי של המערער בעבירות אלימות, חומרת העבירה שבוצעה ודו"ח מעצר בעייתי, אשר יחד הצביעו על סכנה לציבור. בעקבות בקשה לעיון חוזר, שב בית המשפט המחוזי ואישר את החלטת המעצר, ומצא ראיות מספיקות למעורבותו של המערער בעבירות. אולם הערעור לבית המשפט העליון נדחה. השופט טען כי השינוי בסניגורו של המערער אינו מצדיק בחינה מחודשת של החלטת המעצר, מה גם שלא הוצגו עובדות חדשות או שינויי נסיבות מהותיים. יתר על כן, נוכח חומרת סעיפי האישום, שכללו אלימות ללא התגרות, ועברו הפלילי של המערער, קבע השופט כי מעצרו של המערער הוא התגובה הבטוחה היחידה להגנה על הציבור. לפיכך, הערר נדחה, והחלטת המעצר המקורית נותרה בעינה.