ע"פ 2595/13

תקציר

העותרים ביקשו עיכוב ביצוע של סנקציית מאסר שהוטלה עליהם בגין אי ציות לצו שיפוטי. בית המשפט קיבל את בקשתם. ההחלטה לקבל את ערעורו של העותר נובעת מקרבת מועד הדיון בערר, במקרה זה, 5.5.2013, מה שהופך את סוגיית עיכוב הביצוע לפחות משמעותית. בית המשפט מכיר בכך שהשיקולים לעיכוב ביצוע סנקציה לפי פקודת ביזיון בית המשפט דומים לשיקולים בהליכים אזרחיים, הנוגעים לסיכויי הערעור ולמאזן הנוחות. במקרה זה, מאחר שהסנקציה כרוכה במאסר, שהוא פגיעה בלתי הפיכה בחירות, מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב הביצוע. יתר על כן, בית המשפט מחויב לבחון היטב את טענות העותר, במיוחד כאשר הסנקציה חמורה כמו מאסר. בעוד שהמשיבים טענו כי לערעור העותר אין סיכוי להצליח, הדגיש בית המשפט כי מועד הדיון הקרוב ותקופת המאסר הקצרה גוברים על השיקולים המערכתיים והציבוריים התומכים בביצוע מיידי. בית המשפט הדגיש כי יש לשמור על אפקטיביות ההליך הפלילי ושלטון החוק, אך במקרה זה שיקולים אלה לא גברו על זכותו של העותר שערעורו יישמע ביעילות. לפיכך, עיכוב הביצוע הזמני יישאר על כנו עד לסיום הליכי הערעור.