תו"ב 23013-11-16

תקציר

בית המשפט הכריע בבקשה לבטל זימון שהוצא נגד נאשם שלא התייצב לתיק פלילי נגדו. הנאשמים טענו כי החלטת בית המשפט להוציא צו הבאה רק נגדם ולא נגד עדי המאשימה שגם הם לא הופיעו, יחד עם החלטות פרוצדורליות אחרות, מצביעה על הטיה של בית המשפט נגדם. השופט פירט את ההיסטוריה הארוכה של התיק, והדגיש דחיות רבות לבקשת הנאשמים ואי הופעתם למרות אזהרות מפורשות. בית המשפט מצא את טענות הנתבעים משוללות כל יסוד, שכן חובת הופעתם שונה מזו של עדים. השופט דחה גם את הטענה כי היעדרותו של הנאשם הייתה מוצדקת משום שהמאשימה לא הייתה מוכנה, והדגיש כי המאשימה לא ביקשה דחייה. החלטות פרוצדורליות אלה, הדגיש בית המשפט, אינן קשורות לקביעת אשמתו של הנאשם והן ניתנו על מנת להבטיח הליך יעיל. כמו כן, השופט הבהיר כי אין חובה לקיים דיון בבקשה לפסול שופט, וההחלטות שהתקבלו אינן מצביעות על משוא פנים או היעדר משוא פנים. בהיעדר חשש סביר למשוא פנים, נדחתה הבקשה לביטול הזימון. ההחלטה הועברה ליועץ המשפטי של הצדדים בכתב.