תו"ב 21457-07-14

תקציר

הנאשם הורשע פעמיים באי ציות לצו בית משפט להריסת בנייה בלתי חוקית. העבירה נושאת עונש מקסימלי של שנת מאסר וקנס. זהו כתב האישום השני נגד הנאשם בגין אי ציות לאותה צו. כתב האישום הראשון הסתיים בקנס ושלושה חודשי מאסר על תנאי, שכעת מבקשת התביעה להפעיל. השופט קובע תחילה את העונש ההולם, תוך ציון חומרת העבירה והצורך בהטלת עונשים מרתיעים בגין עבירות חוק מסוג זה. השופט קובע את טווח הענישה בין מאסר על תנאי למאסר בפועל של שישה חודשים, לצד קנס של עד 20 אלף שקל. בהמשך מתייחס השופט לשאלה האם פג תוקפו של עונש המאסר על תנאי שהוטל על הנאשם לפני למעלה מעשור. השופט עוסק בהכרעות סותרות בנושא ומצדד בדעה כי מאסר על תנאי אינו כפוף להתיישנות. ההנמקה מבוססת על אופייה של עבירה נמשכת, על ההבדל בתכליות בין תקופת ההתיישנות על עבירות ועונשים, ועל לשון החוק הרלוונטי. מאחר שהעבירה נמשכה מעבר לתקופת המבחן, השופט קובע כי המאסר על תנאי ניתן להפעלה. בפנייה לגזר הדין בטווח שנקבע, השופט שוקל את הנזק שנגרם מהעבירה, את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את עברו הפלילי ואת הודאתו. בקשת התביעה למאסר נדחית. במקום זאת, השופט מטיל את המאסר על תנאי המופעל עם עבודות שירות ועוד שלושה חודשי מאסר על תנאי. השופט גם מטיל קנס של 10,000 שקל, שישולם בתשלומים, ומורה לנאשם לחתום על התחייבות כספית. גזר הדין ימומש בנוכחות הנאשם והנוכחים ביום 22.12.2015. לנאשם ניתנת זכות ערעור על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.