ת"א 316/06

תקציר

התיק נסוב סביב נכס מקרקעין המכונה חלקה 55 בגוש 10816, ברחוב הזית 22, חיפה, אשר הושכר במקור על ידי הנתבעת ארלוזורוב חברה לבית בע"מ ממינהל מקרקעי ישראל. תקופת החכירה הייתה משנת 1951 עד שנת 2000. ארלוזורוב החליט להעמיד את הנכס למכירה והתובע זכה במכרז. עם זאת, מאוחר יותר גילתה התובעת כי הזכויות בפועל בנכס שונות ממה שסברה שרכשה על סמך מסמכי ההצעה. הנתבעים לא יידעו לכאורה את התובעת על השינויים שנעשו בהסכם החכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, שהיה תנאי מוקדם למכירה. חוזה השכירות החדש הגביל את כושר הבנייה ל-130 מ"ר וייעד את הנכס לסניף של מפלגת העבודה, בעוד שחוזה החכירה הישן איפשר אפשרויות בנייה רבות יותר ולא ציין מטרה. התובע תבע הן את ארלוזורוב והן את מינהל מקרקעי ישראל בגין רשלנות, וביקש לחייב את המינהל לאפשר לתובע למצות את אפשרויות הבנייה על פי חוזה החכירה הישן או לבטל את השינויים שבוצעו בחכירה החדשה ולהורות על השבה מלאה. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים. בית המשפט קבע כי התובעת לא ביצעה את הבדיקות הנדרשות טרם רכישת הנכס והיא אשמה העיקרית בכך שלא הבהירה את המצב. בית המשפט קבע כי זכויות הבנייה כאמור בשני חוזי השכירות זהות ומוגבלות לחדר אחד בשטח של 130 מ"ר. עוד נמצא כי התובעת הייתה מודעת או הייתה צריכה להיות מודעת לזכויות בפועל בנכס טרם חתימת חוזה הרכישה, כפי שהוצהר בחוזה עצמו ובהתנגדותה למינהל מקרקעי ישראל בעניין דמי הסכמה. יתר על כן, בית המשפט ייחס לתובעת דופי בכך שלא ביצעה בדיקת נאותות והסתמכה על הערכותיה והצהרותיה שלה. למרות שגם הנתבעים היו אשמים במידה מסוימת, מרכז הכובד של האשמה היה מוטל על התובע. בנוסף, קבע בית המשפט כי לתובעת לא נגרם כל נזק שכן הסכום ששילמה עבור הנכס היה סביר בהתחשב במצבו התכנוני ובפוטנציאל שלו. כמו כן חויב התובע לשלם לכל נתבע 30,000 ₪ בתוספת מע"מ שכר טרחת עורך דין.