ע"א 24074-12-21

תקציר

הערעור והערעור שכנגד עניינם בפסיקת פיצויים למערער שנפגע בתאונת דרכים בשנת 2006. הצדדים לא חלקו על חבות המשיב לפצות את המערער; במקום זאת, ההתמקדות הייתה בקוונטים של נזקים. המערער טען כי פסיקתו של בית משפט קמא בסך 163,683 ₪ הייתה נמוכה מדי, בעוד המשיב טען כי היא מופרזת. ערכאת הערעור הסכימה חלקית עם המערער. בית המשפט מצא כי שגה בית משפט קמא בכך שלא פסק כל פיצוי בגין ניידות וחיתולים בעבר. עוד נמצא כי אומדן הפיצוי בגין סיוע לצד שלישי בעבר היה נמוך משמעותית. בכך הגדילה ערכאת הערעור את סך הפיצויים ל-1,505,459 ₪. לאחר ניכוי תקבולי המוסד לביטוח לאומי, הסכום שעל המשיב לשלם למערערת נקבע על 363,683 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין, מע"מ והחזר הוצאות כפי שנקבע בעבר. הערעור שכנגד שהגיש המשיב נדחה, והמשיב חויב לשלם למערער הוצאות ערעור בסך 9,000 ₪. פסק הדין ניתן לטובת המערערת, והמשיבה נדרשה לשלם את הסכום שנקבע בתוך 30 יום.