עת"מ 56940-12-21

תקציר

העותרים ביקשו לערער על החלטה תכנונית בדבר סלילת כביש, ובפרט חלקו המערבי של כביש 5, כחלק מתכנית רחבה יותר למתחם מגורים הבנוי על קרקע חקלאית. העותרים העדיפו תוואי שונה לכביש מזה שאימצה ועדת התכנון המקומית. בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי ההחלטה התכנונית סבירה ונתונה לשיקול דעתן של רשויות התכנון. בית המשפט הדגיש את תפקידו המצומצם בהתערבות בהחלטות תכנוניות, שצריכות להתרחש רק במקרים חריגים שבהם נפל פגם משמעותי, כגון פעולה בחוסר סמכות או בחוסר תום לב. השופט ציין כי ההליך התכנוני כלל דיונים מקיפים ושקילת חלופות שונות, לרבות החלופה המועדפת על העותרים. בית המשפט מצא כי רשויות התכנון פעלו במסגרת סמכויותיהן ולא נפלו בהן פגמים המצדיקים התערבות שיפוטית. כמו כן, הדגישה השופטת כי החלטות תכנוניות הנוגעות למבנים ולכבישים קיימים הן מורכבות ועשויות לדרוש פשרות. כמו כן נדונו מעמדם של השרטוטים המקדמיים וזכות הטיעון של העותרים, כאשר בית המשפט הגיע למסקנה כי זכויות העותרים לא נפגעו וכי ניתנה להם הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיהם. השופט דחה גם את טענות העותרים בדבר השלכות תוואי הכביש על הריסת גדרות, וציין כי התכנון נועד לאזן בין הצורך בדרכים נגישות לבין צמצום ההפקעות. ככלל, בית המשפט מצא את ההחלטה כהפעלה סבירה של שיקול דעת מקצועי וסירב להתערב בקביעה התכנונית. משכך, העתירה נדחתה ללא צו להוצאות, וצווים זמניים הוסרו.