עע"מ 4231/12

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בערעורו של אזרח זר על שלילת מעמד תושב הקבע שלו בישראל על בסיס יחסי ידועים בציבור לכאורה עם אזרח ישראלי. על פי חוק הכניסה לישראל, מי שאינם אזרחים חייבים להחזיק באשרה תקפה שהונפקה על ידי שר הפנים, שלו שיקול דעת רחב בעניינים אלה. עבור אזרחים זרים המבקשים מעמד מכוח ידועים בציבור, יש לבחון באופן ביקורתי את שלמות היחסים. במקרה דנן, המערער הגיע תחילה לישראל כדי לטפל באמה החולה של גרושתו והאריך את שהותו באשרות שונות. עם זאת, לאחר 2009, הוא שהה באופן בלתי חוקי מכיוון שתוקף דרכונו פג. דו"ח חסוי הטיל ספק בכנות הקשר, והוביל לראיון, שלטענת המערערים לא היה דיון ראוי לפי החלטות קודמות של בית המשפט שהדגישו את הזכות להליך הוגן. בית המשפט מצא כי ניתנה למערערים הזדמנות נאותה להציג את טענותיהם, לרבות התנגדויות נוספות בכתב שנבחנו על ידי ועדת ההתנגדויות. המערערים לא הביאו ראיות ממשיות לקשר אמיתי, דבר המצביע על כך שהקשר ביניהם היה יותר על הסדרים מעשיים ולא על קשר נישואין אמיתי. משכך, אישר בית המשפט את החלטת ועדת ההתנגדויות, אשר קבעה כי לא התקיימו יחסי כנות, דחה את הערעור והורה למערער לעזוב את ישראל בתוך 15 יום, תוך הטלת הוצאות משפט על המערערים.