ת"צ 22802-01-21

תקציר

בהחלטה משפטית זו, בית המשפט בוחן ובסופו של דבר מאשר הצעה להסדר פשרה בתובענה ייצוגית לפי סעיף 18(א) לחוק, המחייב אישור שיפוטי להסדר פשרה בתובענה ייצוגית כדי להבטיח הגינות וייצוג לכל חברי הקבוצה. לאחר שבחן את הטענות, ההתנגדויות והוראות החוק, קבע בית המשפט כי הסדר הפשרה היה "ראוי, הוגן וסביר" לפי סעיף 19(א) לחוק. הסדר הפשרה כלל תכנית פיצוי שבה הסכים המשיב להעניק הטבות לחברי הקבוצה הנפגעים, מתוך הערכה כי שיטה זו עולה בקנה אחד עם הסיכונים והסיכויים של הצדדים המעורבים. למרות שהועלו חששות לגבי הערכת הטבות לא כספיות ומתן פיצוי כספי מפורש, בית המשפט הצדיק את מבנה ההסדר, לרבות חלוקתו האוטומטית לכל המנויים. יש לציין כי בית המשפט התייחס להתנגדויות בנוגע לפיצוי מנויים בעבר, התנהלות עתידית והרתעה, והדגיש כי הסדר הפשרה עומד כראוי באמות מידה משפטיות ובשיקולים מעשיים, כגון זיהוי חברי הקבוצה. יתר על כן, בית המשפט פטר את הצורך בבודק בשל יישומו הפשוט של הסדר הפשרה, ובכך חסך עלויות נוספות. אושרו שכר טרחת עורכי הדין ושכר טרחת המבקשים ובאי כוחם, דבר המשקף חלוקה מאוזנת בין משרדי עורכי הדין הרבים המעורבים. בית המשפט אף פטר חלקית את המשיב מתשלום המחצית השנייה של אגרות בית המשפט כתמריץ ייחודי לפירעון מוקדם. בית המשפט סיים עם הוראות פרוצדורליות לפרסום הסדר הפשרה ולהבטחת ציות עתידי, תוך ציון שלב משמעותי בהליך ללא צורך בהופעות נוספות של הצדדים.