ע"פ 4620/03

תקציר

המערער הואשם בהחזקת סמים והוחזק במעצר עד תום ההליכים המשפטיים. למרות הסבריו והראיות התומכות, הורה בית המשפט על מעצרו. לאחר משפט זוכה המערער על סמך מהימנות עדותו ואמינות עדיו, ובעיקר עדותו האובייקטיבית. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו לפיצויים, מה שהוביל אותו לערער. בית המשפט העליון פסק לטובתו, תוך שהוא מדגיש את ההשלכות החמורות של המעצר ואת הפיצוי החלקי הקיים לפי סעיף 80 לחוק העונשין. בית המשפט מצא כי בחינת הראיות על ידי התביעה במהלך הליך המעצר הייתה לקויה וכי חירותו של המערער נפגעה. השופטת דורנר קבעה כי על המערער לקבל פיצוי מלא, ואילו השופטת נאור הציעה 50% פיצוי. פסק הדין ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי והורה על פיצוי מקסימלי והוצאות משפט, כאשר השופטת נאור חלקה על אחוזי הפיצוי. הסכום היה אמור להיקבע על ידי רשם בתי המשפט.