עע"מ 5596/13

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לסעד זמני בערעור על הפעלת מחצבת קהל ליד ערד. הבקשה ביקשה למנוע ממינהל מקרקעי ישראל להתקשר בהסכם עם שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ או כל גורם אחר להקצאה או חכירה של קרקע לפעילות מחצבה עד לקבלת החלטה בערעור על פסק דין קודם. הרקע נוגע למחצבה המופעלת על ידי שפיר, עם החלטות והרחבות שונות לגבי הפעלתה. המבקשים ביקשו לבטל החלטה משנת 2007 שהאריכה את פעילות המחצבה ב-15 שנים נוספות, אך נדחו על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בשל שיהוי ניכר ואופייה המוקדם מדי של העתירה. המבקשים ערערו על החלטה זו וביקשו סעד זמני עד להגשת הערעור. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבקשים לא הוכיחו סיכויים טובים בערעורם וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. באופן ספציפי, ציין בית המשפט את קבלת ההמלצה לתסקיר סביבתי על ידי המשיבים ואת הצעדים הפרוצדורליים הנדרשים בטרם ניתן יהיה לחדש את הכרייה, דבר המצביע על כך שלא קיים סיכון מיידי לנזק בלתי הפיך. בנוסף, בית המשפט סבר כי טרם הושגה הסכמה וסבר כי אין די בטענות המבקשים כדי להצדיק סעד זמני. לפיכך, הבקשה לסעד זמני נדחתה, ובית המשפט קבע את הדיון בערעור לא יאוחר מיום 1.6.2014.