ע"א 651/08

תקציר

מדובר בבני זוג נשואים, המשיבים, אשר ביקשו ייעוץ משפטי מהמערערת בנוגע לשני שיקים שהוגשו לביצוע על ידי נושה בשם דוד כהן. הצ'קים נמשכו מחשבונם המשותף של בני הזוג אך נחתמו רק על ידי הבעל. המערערת ייצגה את המשיבים בתיק ההוצאה לפועל אך חדלה לייצגם בטרם החל התיק האזרחי. בהמשך תבעה האישה את המערער בגין מתן ייעוץ משפטי שגוי שגרם לנזקים כספיים. בית משפט קמא קיבל חלקית את תביעת האישה והורה למערער לשלם לה פיצוי בסך 306,632 ₪. המערער ערער על ההחלטה, והאישה ערערה שכנגד. ערכאת הערעור, לאחר בחינה מעמיקה של הראיות והעדויות, לא מצאה עילה להתערב בממצאיו של בית משפט קמא בדבר רשלנותו של המערער והימנעותו מלהציג בפני האישה את כל אפשרויות ההגנה האפשריות העומדות בפניה. עם זאת, ערכאת הערעור הסכימה עם המערערת כי יש לחשב את הפיצוי על בסיס עקרון אובדן המקריות, שכן לא בטוח שהאישה הייתה מצליחה להתכחש לאחריותה לחובות בעלה גם אם הייתה מקבלת ייעוץ משפטי נכון. בית המשפט העריך את אובדן הסיכוי ב-70% ובהתאם לכך הפחית את סכום הפיצוי ב-30%. בנוסף, קיבל בית המשפט את הודעת הצד השלישי של המערער נגד הבעל, שמשמעותה היא שהוא יהיה אחראי לשפות את המערערת בגין כל סכום שהמערער חויב לשלם לאישה. עם זאת, בית המשפט דחה את טענת המערערת בדבר הסכם הממון בין המשיבים, וקבע כי אין בו כדי למנוע מהאישה להגיש את תביעתה כנגד המערער. בערעור שכנגד קיבל בית המשפט את טענות האישה בדבר שווי הזכויות שוויתרה עליהן בדירה המשותפת ושווי זכויותיה בנכסי הבעל, וביצע את הניכויים הנדרשים מסכום הפיצוי. בסופו של דבר, חויב המערער לשלם לאישה 88,852 ₪, והבעל חויב לשפות את המערערת בגין כל סכום ששולם לאישה. כל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות, והערבויות שהופקדו על ידי הצדדים היו אמורות להיות מוחזרות. פסק דינו של בית משפט קמא תוקן בהתאם.