ע"פ 31465-05-16

תקציר

הכרעת הדין דנה בשיקולים המשפטיים סביב ההחלטה להרשיע או לזכות נאשם בתיק שעניינו העסקה והובלה של שוהים בלתי חוקיים. על פי הפסיקה, הכלל הוא שיש להרשיע אדם שנמצא אשם, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות אחרת. האינטרס הציבורי, חומרת העבירה ונסיבות ביצועה הם גורמים חשובים. במקרה זה הורשע הנאשם, בן 63 בעל אורח חיים נורמטיבי ואישיות חיובית, בעבירות חמורות, לרבות העסקת והסעת שוהים בלתי חוקיים במספר רב של הזדמנויות. בית המשפט הכיר בתכונות החיוביות של אופיו של הנאשם, אך לא מצא נזק מהותי ובלתי מידתי שייגרם מהרשעה. זאת ועוד, חומרת העבירות, שכללה העדפת אינטרס אישי על פני שלום הציבור וביטחונו, נשקלה אל מול חריג לכלל. השופטים הסכימו כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק הימנעות מהרשעה ולכן החליטו לקבל את הערעור, לאשר את ההרשעה תוך השארת העונש על כנו.