בר"ע 1223/08

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על החלטה לצרף את המערער כחייב נוסף בתיק הוצאה לפועל הקשור לחוב בחשבון משותף. תיק ההוצאה לפועל המקורי נפתח נגד נתבע אחר, מר גולדברג, בשנת 2003 בעקבות פסק דין בגין אי פירעון. המערער היה נתבע שותף באותו תיק ובעקבות פסק דין נפרד נגדו משנת 2007 הגיש הבנק בקשה לצרפו כחייב נוסף. הבקשה אושרה ללא תגובת המערער, מה שהוביל אותו להגיש בקשה דחופה למחיקתו כחייב נוסף. בקשה זו נדחתה, מה שהוביל לערעור הנוכחי. השאלה המרכזית היא האם נפגעה זכותו של המערער לשימוע הוגן בכך שלא המציא מסמכים ולא קיבל את תגובתו לפני ההחלטה לצרפו כחייב. פסק הדין קובע כי על יו"ר ההוצאה לפועל לשקול בכובד ראש ובזהירות, כל החלטה העלולה לפגוע ברכושו או בחירותו של החייב צריכה להתקבל לאחר שמיעת בעל העניין. במקרה דנן, בקשת הבנק לצרף את המערער לא נמסרה לו, וההחלטה התקבלה במעמד צד אחד. בפסק הדין נקבע כי בקשתו המאוחרת של המערער לבטל את ההחלטה הייתה כדין, ושיהוי קל בהגשת בקשה זו אינו פוסל את טענותיו. לגופו של עניין, בעוד שלראש ההוצאה לפועל יש סמכות להוסיף חייבים נוספים, יש לעשות שימוש בסמכות זו במשורה ובנסיבות המתאימות. כאן, פער הזמנים המשמעותי בין שני פסקי הדין וההשלכות הכספיות השונות מביאים לכך שזכויותיו ורכושו של המערער נפגעים באופן בלתי הוגן על ידי הוספתו לתיק ההוצאה לפועל הקיים. לפיכך, הערעור מתקבל, ההחלטות לצרף את המערער כחייב מבוטלות, וכל צד נושא בהוצאותיו המשפטיות.