ע"א 240/66

תקציר

פסק הדין הנדון הוא תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה שאירעה בין משיב שעבד כנהג טרקטור עבור המערערת. ביום 7.2.1958 נפצע המשיב כאשר הטרקטור בו נהג התהפך. סיבת התאונה נבעה משיטה לא נכונה של התנעת רכב מנוף על ידי גרירתו עם טרקטור, מה שהביא לכך שחזית הטרקטור נמשכה והורמה, ולאחר מכן התהפכה לאחור. המשיב נפצע ואובחן כחולה סוכרת, אשר ככל הנראה גרמה לתאונה. הערעור נסוב סביב ארבע סוגיות מרכזיות: קבלה מרצון של סיכון, חלוקת רשלנות, עדות רפואית ושיעור הפיצויים שיש לפסוק. הסוגיה הראשונה נוגעת לשאלה האם המשיב סיכן עצמו ביודעין וברצון, וזו הגנה לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין האזרחיים, תש"ד-1944. בית המשפט מוצא כי המשיב לא העריך כראוי את הסיכונים ואין כל ראיה לכך שקיבל על עצמו באופן חופשי את הסיכונים ואת השלכותיהם. לפיכך, טענת הסיכון מרצון אינה תקפה במקרה זה. שנית, באשר לחלוקת הרשלנות, בית המשפט קובע כי מודעותו של המשיב לסכנה הנשקפת ממנו לא היוותה רשלנות תורמת מצדו, מה גם שהוא מילא אחר הוראות הממונה עליו. בית הדין מדגיש כי פעמים רבות אין לעובדים ברירה אלא להישמע להוראות המעסיק ואין להטיל עליהם אחריות בגין אי מחאה נגד נוהלי עבודה מסוכנים. הסוגיה השלישית נוגעת לעדות הרפואית שהציג המשיב. המערערת התנגדה לעדותו של ד"ר וולפסון מטעמים פרוצדורליים, וטענה כי המשיב לא עמד בתקנות סדר הדין האזרחי הנדרשות. עם זאת, בית המשפט חולק על כך וקובע כי איחור בהגשת חוות דעת רפואית אינו צריך לפסול את ההליך כולו. מטרת התקנה היא שלא להפתיע את הנאשם, מה שלא היה המקרה כאן, שכן בא כוח המערער קיבל העתק מחוות הדעת טרם הדיון. יתר על כן, בית המשפט דוחה את הטענה כי עדות רפואית אחת בלבד מותרת לכל צד, ומפרש את התקנה הרלוונטית כך שתכלול הן יחיד והן רבים כך שניתן להציג יותר ממומחה רפואי אחד. לבסוף, בית המשפט בוחן את שיעור הנזקים. בהתחשב במחלת הסוכרת של המשיב ובהשפעתה הפוטנציאלית על הכנסותיו העתידיות, מחשב בית המשפט את הפיצוי המגיע לו. הפיצוי שנפסק בגין אובדן השתכרות בעבר ובעתיד מתבסס על גורמים שונים, ובהם יכולתו המופחתת של המשיב לעבוד, הפוטנציאל לסיבוכי מחלת הסוכרת והאפשרות לנכות מלאה. בית המשפט מגיע למסקנה כי הערכתו של בית המשפט המחוזי של 250 LEI לחודש עבור העבר הקרוב ו- 350 LEI לחודש בעתיד הנראה לעין היא סבירה ואין לשנותה. אשר על כן, הערעור נדחה, והערעור שכנגד מתקבל בדבר הרשלנות התורמת המיוחסת למשיב. סכום הפיצוי הכולל מוגדל, כולל ריבית על פסק הבוררות והוצאות הערעור שכנגד.