ע"א 556/70

תקציר

העקרונות המשפטיים והחידושים שנוסחו בהחלטה זו סובבים סביב פרשנות הסיבתיות בתביעות לפיצויים הקשורות למחלות נפש אפיזודיות או דמויות גל לפי חוק הנכות (תגמול ושיקום), התשי"ט-1959, במיוחד בהקשר של השירות הצבאי. ראשית, בית המשפט מאשר את החשיבות של קונצנזוס רפואי של מומחים בקביעת סיבתיות. הוא מדגיש שכאשר כל הרופאים המעורבים מסכימים שמחלה היא אנדוגנית – שמקורה בתוך הפרט – לא ניתן לקשר מחלה כזו באופן חד משמעי לגורמים חיצוניים, כולל שירות צבאי. הדבר מדגיש עיקרון משפטי המדגיש את משקלן של חוות דעת רפואיות של מומחים בקביעת סיבתיות, וממזער את השפעתן של עדויות סותרות, אלא אם כן קיימת מחלוקת אמיתית המבוססת על מסגרות רפואיות מנוגדות. שנית, בית המשפט מבהיר את היקף הסיבתיות במקרים של מחלות אפיזודיות. הוא קובע כי חווית האירוע הראשוני או ה"גל" של מחלה במהלך השירות הצבאי אינה גוררת באופן אוטומטי שכל נטל המחלה מיוחס לאותו שירות. זהו חידוש משפטי משמעותי בכך שהוא מכיר במפורש בכך שההתקדמות הטבעית של תנאים אנדוגניים, שעשויים להתבטא בגלים, אינה בהכרח קשורה באופן סיבתי לשירות ללא ראיות ספציפיות הקושרות את האירועים הבאים להקשר הצבאי. שלישית, בית המשפט מדגיש כי ההכרה בהחמרה במהלך השירות - לתקופה מוגבלת (שלושה חודשים במקרה זה) - אינה משתרעת על קשר סיבתי בין כל מהלך המחלה, לרבות האפיזודות שבאו בעקבותיה, לבין השירות. היעדר הוכחות הקושרות בין תפיסות מאוחרות יותר לשירות הצבאי מדגיש סטנדרט סיבתיות מובהק: מתאם זמני לבדו אינו מספיק; ראיות רפואיות חייבות לבסס קשר סיבתי. בית המשפט מתייחס גם להגינות הדיונית ולשיקולים ראייתיים, ומציין כי השמטת חוות דעת רפואיות מסוימות על ידי ועדת הערר אינה מערערת את החלטתה, במיוחד כאשר המחדלים אינם סותרים באופן מהותי את ההנמקה. מבחינת חידוש משפטי, פסק דין זה מזקק את הקריטריונים לסיבתיות במחלות נפש אפיזודיות בהקשר של פיצוי שירות צבאי. הוא מחזק סטנדרט ראייתי קפדני, הדורש קונצנזוס ברור של מומחים וקשרים סיבתיים ספציפיים, ולא הנחות המבוססות אך ורק על עיתוי הופעת המחלה במהלך השירות. לסיכום, הפסיקה המנוסחת כאן מקדמת את ההבנה המשפטית על ידי: - אישור התפקיד המכריע של קונצנזוס רפואי של מומחים בהערכות סיבתיות. - הבהרה כי הביטוי הראשוני במהלך השירות אינו מרמז באופן אוטומטי על השירות כגורם לכל מהלך המחלה. - הכרה במורכבויות המיוחדות הטמונות באבחון סיבתיות במחלות נפש אפיזודיות ואנדוגניות. - שימת דגש על סטנדרטים סיבתיים מדויקים על פני מתאמים זמניים לזכאות לפיצוי. עקרונות אלה משמשים יחד לשרטוט גבולות האחריות על פי חוק הנכות, ומבטיחים כי הטענות יתבססו בראיות רפואיות קונקרטיות הקושרות את השירות הצבאי למלוא היקף המחלה.