עת"מ 33534-04-21

תקציר

עיקר המחלוקת במקרה זה נסובה סביב הריבית שנצברה על חובם של העותרים לרשות המקומית במשך מספר שנים. העותרים והמשיבים הסכימו כי על העותרים לשלם את סכום החוב העיקרי, אך העותרים התנגדו לחיובי הריבית. בית המשפט מכיר בכך שלרשות המקומית יש זכות לדרוש ריבית על פיגור בתשלומים לפי חוק הרשויות המקומיות. עוד מובהר כי פתיחת הליכי השגה וערעור אינה שוללת את הדרישה לתשלום ריבית בגין פיגור בתשלומים. בית המשפט מצדד בעירייה וקובע כי העותרים נטלו סיכון מחושב בכך שבחרו שלא לשלם את חובם בעודם ממתינים לתוצאות ההליכים. בנוסף, בית המשפט מציין כי אישור תביעה ייצוגית בעניין חיובי ריבית דריבית אינו מרמז על אי חוקיות הגבייה. בית המשפט מוסיף ומציין כי היה על העותרים להעלות את טענותיהם כנגד חיובי הריבית בעתירתם המנהלית הקודמת. עם זאת, בהכירו בהתארכות הבלתי סבירה של ההליכים, מפעיל בית המשפט את סמכותו הטבועה להפחית את הריבית כסוג של הקלה. לאחר ששקל את מכלול הנסיבות, לרבות הסיכון המחושב של העותרים והיעדר טעמים חברתיים לבקשתם, קובע בית המשפט כי העותרים יהיו פטורים מתשלום 40% בלבד מסכום הריבית. פסק הדין ניתן ללא צו להוצאות, ושני הצדדים מקבלים הודעה על פסק הדין בהעדרם.