רע"א 51305-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים) בבקשת רשות ערעור (רע"א 51305-01-26), תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **1. המסגרת הנורמטיבית של בקשת רשות ערעור על פסק בוררות:** * **הלכת הפסיקה:** בית המשפט המחוזי מדגיש כי רשות ערעור על פסקי דין בענייני בוררות תינתן אך ורק במקרים חריגים. חריגים אלו כוללים מצבים בהם עולה שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק או למניעת עיוות דין. ההחלטה מפנה למספר פסקי דין קודמים (גוירצמן, עיריית אופקים, אמירי זכרון יעקב) המבססים הלכה זו. * **החלת הלכה על בקשות העברת בורר:** בית המשפט מרחיב את הלכה זו וקובע כי היא חלה גם על בקשות רשות ערעור הנוגעות להחלטות בדבר העברת בורר מתפקידו (כפי שנקבע בעניין בנתאי). משמעות הדבר היא כי גם טענות כנגד החלטת בית משפט קמא לדחות בקשה להעברת בורר ידונו תחת משקפי הצורך בהתקיימותם של החריגים לדיון בגלגול שלישי. * **יישום לענייננו:** במקרה הנדון, בית המשפט קובע כי לא התקיימו אותם חריגים המצדיקים מתן רשות ערעור, ולכן די בכך כשלעצמו לדחות את הבקשה. **2. היעדר תגובה והשלכותיו:** * **תקנה 138(ג)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי:** בית המשפט מציין כי בקשת רשות הערעור נדונה על יסוד טענות המבקשים בלבד, מכיוון שהמשיבה לא הגישה את תשובתה, למרות שהומצאה לה בקשת רשות הערעור וההחלטות בנוגע להגשת התשובה. תקנה זו מאפשרת לבית המשפט לדון בבקשה בהיעדר תגובה. * **השלכות לעניין ההוצאות:** בהמשך, בית המשפט מעיר כי "חסד עשתה המשיבה עם המבקשת בהימנעותה מהגשת תשובה". הוא מציין כי אם הייתה מוגשת תשובה, ייתכן שהיה נפסק סכום הוצאות משמעותי על המבקשת. הימנעות מהגשת תשובה הובילה לכך שלא נפסקו הוצאות לחובת המבקשת. **3. התייחסות להחלטות הבורר וביקורת על בית משפט קמא:** * **ביקורת על תמציתיות פסק הדין של בית משפט קמא:** המבקשת טענה כי פסק הדין של בית משפט השלום היה תמציתי ואינו מנומק כנדרש. בית המשפט המחוזי לא נדרש ישירות לטענה זו לגופה, אך עצם קבלת הבקשה לבחינה, גם אם בסופו של דבר נדחתה, מרמזת על כך שבית המשפט בוחן את טיעוני הצדדים. * **התניית הדיון בתשלום חוב:** המבקשת טענה כי בית משפט קמא שגה בקביעתו שהבורר היה רשאי להתנות את בירור טענותיה בתשלום חוב עבור מים וחשמל. בית המשפט המחוזי קובע כי הבורר אכן היה רשאי לעשות כן, וכי הדבר מקובל גם בהליכים בבתי משפט. זוהי אישור לעקרון שבית המשפט מכיר בסמכותו של בורר להתנות דיון בתשלום חובות, כאשר הדבר נראה לו סביר ונכון בהתאם לנסיבות. * **התייתרות הדיון בהחלטה מסוימת:** בית המשפט המחוזי קובע כי החלטת הבורר מיום 11.10.2024, שעסקה בהסדרת שימוש במעלית וברמפה, התייתר דיונה. זאת, מכיוון שהמבקשת פינתה את הנכס במועד שנקבע. לפיכך, טענות המבקשת בעניין זה נתפסות כ"תמוהות", וייתכן כי הן נועדו לנסות להתחמק מתשלום חובות אחרים. **4. עקרונות העומדים בבסיס בקשה להעברת בורר מתפקידו:** * **אמות מידה אובייקטיביות:** בית המשפט מדגיש את אמות המידה שנקבעו בפסיקה לגבי פסלות שופט, וקובע כי הן חלות גם על בוררים. משמעות הדבר היא שההחלטה על העברת בורר מתפקידו תיבחן על פי אמות מידה אובייקטיביות של מעשיו, ולא על בסיס תחושה סובייקטיבית של הצד המבקש. * **מקרים חריגים ונסיבות חמורות:** ההתערבות בהחלטת בורר או בהחלטת בית משפט קמא לדחות בקשה להעברתו תתבצע רק במקרים חריגים ובנסיבות חמורות. * **היעדר נימוק ממשי:** המבקשת לא הצביעה על נימוק ממשי המצדיק את העברת הבורר מתפקידו, וטענותיה בעניין זה נתפסו כדלות ומצומצמות. עצם כך שהחלטות הבורר לא היו לרוחה של המבקשת, אינן מהוות עילה להעברתו מתפקידו. * **החלטות דיוניות אינן עילה להעברה:** בית המשפט קובע כי החלטות דיוניות, אף אם הן שנויות במחלוקת, אינן מהוות כשלעצמן עילה להעברת בורר מתפקידו. **5. חידושים ודגשים:** * **הבחנה בין "טעם ענייני" ל"טעם דיוני":** ניתן להבין מהפסיקה כי בית המשפט עושה הבחנה בין טעמים מהותיים שעשויים להצדיק התערבות (כגון עיוות דין או שאלה עקרונית) לבין טענות דיוניות או אי-שביעות רצון מהחלטות, שאינן מצדיקות זאת. * **התייתרות הליך:** בית המשפט מחדש או מדגיש את הרעיון כי כאשר המצב העובדתי משתנה באופן מהותי (כמו פינוי הנכס), הליכים שהיו נחוצים בעבר עשויים להתייתר. הדבר משפיע גם על היקף הערעור ועל ההחלטה הסופית. * **סמכות הבורר להתנות דיון:** בית המשפט מאשר ומתחזק את סמכותו של בורר להתנות קיום דיון או קבלת טענות בתשלום חובות, כאשר הדבר נראה לו נכון וסביר. זהו כלי דיוני חשוב שעשוי לייעל את הליכי הבוררות. * **הגבלת רשות ערעור:** ההחלטה מדגישה שוב את העיקרון המושרש של הגבלת זכות הערעור על פסקי בוררות, מתוך כבוד לבחירת הצדדים בהליך אלטרנטיבי ומהיר יותר. **סיכום:** בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מאשר את פסק דינו של בית משפט השלום. ההחלטה מדגישה את העקרונות המצמצמים של מתן רשות ערעור על פסקי בוררות, את סמכויותיו של בורר, ואת הקשיים הכרוכים בבקשות להעברת בורר מתפקידו. כמו כן, ההחלטה מדגימה את השפעת שינוי נסיבות עובדתיות על הצורך בהמשך הדיון בטענות מסוימות, ואת השלכות אי-הגשת תשובה בהליכים משפטיים.