ת"פ 19302-10-22

תקציר

חייל, המכונה נאשם מס' 2, הודה בעבירות של גניבה בידי עובד ציבור ועבירות נשק (סחר). הוא הואשם בגניבת תחמושת בעת שירותו בצה"ל ובמכירתה לאדם אחר, נאשם 3. המאשימה הדגישה את ההשלכות החמורות של עבירות הנשק וקראה לענישה מרתיעה ומחמירה – עונש מאסר של 42-60 חודשים. הם הדגישו את הפגיעה בערכים חברתיים, ובהם הביטחון, שלום הציבור והאמון בעובדי הציבור, וטענו כי הנאשם מס' 2 ניצל לרעה את מעמדו וגנב תחמושת לנשק התקפי. ההגנה ביקשה להקל בעונשו, תוך הדגשת היעדר עברו הפלילי של הנאשם, גילו הצעיר ולחץ מצד נאשם 3. הם המליצו על עבודות שירות והדגישו את פוטנציאל השיקום של הנאשם. הנאשם הביע חרטה וביקש הזדמנות לשקם את חייו. בית המשפט, שהכיר בחומרת עבירות הנשק, קבע את טווח הענישה בין 24 ל-55 חודשים. עם זאת, בהתחשב בפוטנציאל השיקום של הנאשם, בית המשפט חרג ממתחם הענישה. גזר הדין גזר על הנאשם מס' 2 תשעה חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 7,000 ₪. בית המשפט הדגיש את זכות הערעור בתוך 45 יום.