ע"פ 7651/18

תקציר

נגד המערער הוגש כתב אישום בגין פריצה לדירה וגניבה. בית משפט השלום בירושלים זיכה אותו מאשמת פריצה, אך הרשיע אותו בגניבה ובשהייה בנסיבות חשודות בכוונה לפרוץ. המערער ערער על פסק דין זה ועל גזר הדין, מה שהביא את בית המשפט המחוזי בירושלים לקבל את הערעור בחלקו, להחזיר את התיק לבית משפט השלום לדיון נוסף, ולהבהיר כי המערער יכול להציג ראיות נוספות. עם חזרת התיק לבית משפט השלום, ביקש המערער למנות שופט חדש לתיק, אך בקשתו נדחתה. לאחר מכן ערער המערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, בטענה כי היכרותו של שופט בית משפט השלום עם התיק, עדותו המיועדת נגד אחותו והתנהגות פרוצדורלית פסולה ביחס לראיות טביעות אצבע יצרו מראית עין של עוול. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, אישר את החלטת בית משפט השלום ולא מצא עילה לפסילה. עדותה של אחותו של המערער, היכרות מקצועית עם חבר המושבעים, לא הצדיקה פסילה, וחבר המושבעים הצהיר בבירור כי דעתו אינה "נעולה" וכי יבחן באופן אובייקטיבי וללא משוא פנים את טענות המערער. החלטה זו התקבלה על יסוד פרטיו הספציפיים של המקרה, כאשר בית המשפט המחוזי הדגיש כי התשתית הראייתית השתנתה מאז ההליך הקודם וכי טענות המערער ביחס לדברי חבר המושבעים והתנהלותו אינן משכנעות. כתוצאה מכך, הערעור נדחה, ופסק הדין וגזר הדין המקוריים נותרו בעינם.