ע"פ 4274/94

תקציר

בית המשפט העליון פסק לגבי עיתוי הערעור בתיק פלילי עם מספר נאשמים. חלקם זוכו ואחרים הורשעו. המערער טען כי יש לחשב את תקופת הערעור בת 45 הימים מיום מתן גזר הדין לכל הנאשמים. בית המשפט חלק על כך, וקבע כי תקופת הערעור על נאשמים שזוכו מתחילה מיום זיכויים. זאת, משום שפסק דין של זיכוי מסיים עבורם את ההליך, והם אינם אמורים להיות מושפעים מהמשך משפטם של נאשמים אחרים. עוד קבע בית המשפט כי הליך נפרד הנוגע לסמכותו של בית המשפט, שהתקיים לאחר הכרעת הדין אך לפני מתן גזר הדין, לא האריך את המועד האחרון לערעור. בנוסף, קבע בית המשפט כי נדרשים הסבר סביר ועילה מוצדקת להארכת המועד להגשת ערעור, ואין די בטעות משפטית גרידא או בחשיבות ציבורית. מאחר שהמערערת לא סיפקה סיבה מוצדקת לערעור המאוחר, נדחתה הבקשה להארכת המועד. כתוצאה מכך, הערעור על הנאשמים שזוכו נדון בטרם עת ונדחה.