סע"ש 32537-11-19

תקציר

התובעת, עובדת לשעבר, תבעה את מעסיקיה בגין פיטורים שלא כדין, אי קיום חוזה עבודה בכתב, אי ביצוע הפרשות לפנסיה, החזר הוצאות דלק, עוגמת נפש ושימוש בלתי מורשה בדוא"ל העבודה שלה לאחר סיום העסקתה. בית הדין מצא כי סיום העסקתה של התובעת היה בהסכמה, ועל כן נדחתה התביעה לפיטורים שלא כדין ולפיצויים הנלווים. עם זאת, השופטים פסקו לטובת התובעת בעניין אי המצאת חוזה עבודה בכתב, והורו לנתבעים לשלם פיצויים בסך 5,000 ₪. בגין ההפרשות לפנסיה הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובע 15,270 ₪, מתוכם הנתבע הראשון יישא ב-3,249 ₪ בלבד. כן חויבו הנתבעים להוציא מכתב המציין את תקופת עבודתה של התובעת ומכתב שחרור לקופות הגמל. באשר להוצאות הדלק, דחו השופטים את מרבית טענות התובע, קיבלו רק חלק קטן והורו לנתבעים לשלם 4,000 שקל. גם התביעה בגין עוגמת נפש נדחתה, שכן בית הדין לא מצא ראיות להתנהגות קיצונית של המעסיק. השופטים קיבלו את טענת התובעת לשימוש בלתי מורשה בדוא"ל שלה והורו לנתבעים להפסיק להשתמש בתיבת הדוא"ל ובחתימתה. כמו כן הם הורו לנתבעים למסור לתובעת מכתב אודות תקופת עבודתה ומכתבי שחרור לקופות הגמל. בסך הכל חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 20,270 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכומים ספציפיים החל ממועדים נקובים. התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים נדחתה במלואה.