ע"א 98/68

תקציר

בית המשפט העליון, בהרכב השופטים זוסמן, ברנסון ו-ויטקון, נתן פסק דין בעניין סכסוך מסחרי בין שני צדדים. המשיב, מסגר, רכש מהמערער גנרטור לניהול עסקיו. המערערת, מוכרת כלים, ביקשה פסק דין מקוצר של 4,000 לירות – מחיר הגנרטור. עם זאת, המשיב טען כי הסדיר את התשלום באמצעות שלושה שטרי חוב בשווי כולל של 4,000 לירות, בעוד המערער טען כי השטרות שימשו למטרות אחרות. המחלוקת המרכזית נסובה סביב פרשנותם של שימושים אלה בשטרות, כאשר המשיב טוען כי הם נועדו להסדיר את מחיר הגנרטור, והמערערת טוענת אחרת. בית המשפט הכיר בהנהלת החשבונות הלא מסודרת של המשיב ובחשבונותיה המנוהלים היטב של המערערת. עם זאת, מאחר שעדותו ורישומי המערער לא היו עקביים, מצא בית המשפט אותם בלתי מהימנים. בהתבסס על עקרונות נטל ההוכחה, קבע בית המשפט כי במקרים בהם הנתבע תובע החזר והתובע מודה שקיבל את הכסף אך למטרה אחרת, על התובע להביא ראיות לכך שהכסף נועד לחוב אחר. מאחר שהמערערת לא הביאה ראיות משכנעות, צידד בית המשפט במשיבה בשניים מהשטרות בשווי 2,000 לירות כל אחד, והכיר בכך שאלה אכן שימשו להסדרת מחיר הגנרטור. עם זאת, טענת המערערת כי השטר הנותר בסך 2,000 לירות שימש למטרה אחרת לא הוכחה, ובית המשפט מצא כי סביר להניח כי הוא שימש לפירעון חוב הגנרטור. בסיכומו של דבר, קיבל בית המשפט את הערעור באופן חלקי, והורה למשיב לשלם למערער 2,000 לירות, בצירוף ריבית משפטית ממועד הגשת התביעה. ההחלטה התקבלה ללא צווים נוספים בעניין ההוצאות, ופסק הדין ניתן ביום 17.9.1968.