בג"צ 17686-02-25

תקציר

החלטת הוועדה לבחירת שופטים למנות את השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון היא סבירה ואין להתערב בה על ידי בית המשפט, כך קבע השופט א' שטיין בדיונו ובהחלטתו בעתירה המערערת על המינוי. בפני הוועדה עמדה רשימה מפורטת של החשדות שהועלו נגד עמית, בצירוף ראיות ותגובותיו, והיא הפעילה את שיקול דעתה כראוי ללא צורך בהרחבת החקירה. העותרים לא הצביעו על קווי חקירה ספציפיים שהוועדה התעלמה מהם, ודרישתם לחקירה חיצונית אינה עולה בקנה אחד עם החוק ועם סמכויות הוועדה. ההחלטה למנות את עמית אינה פסולה, ובית המשפט לא יחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו של הוועדה. זאת ועוד, הסבריו של עמית בדבר ניגודי העניינים המיוחסים לו משכנעים, והוועדה הייתה רשאית לתת משקל לדחיפות מינוי נשיא בית המשפט העליון. באשר לאמון הציבור במערכת המשפט, בעוד השופט שטיין מכיר בחשיבות השקיפות, הוא סבור כי חריגה מכלל החיסיון אינה ראויה במקרה זה. לציבור יש גישה למידע המוצג בפני הוועדה והוא יכול לגבש דעה משלו על החלטת המינוי. לפיכך, יש לדחות את העתירה, והשופט שטיין מזמין את העותרים לבקש ישירות מהוועדה לפרסם את הפרוטוקול אם ירצו בכך. השופטים עופר גרוסקופף וחאלד כבוב מסכימים עם החלטת השופט שטיין ועם הצעתו לדחות את העתירה.