עב"ל 282/03

תקציר

בפסק דין זה נפצע נגר בשם שבת אברהם באגודלו בעת שעבד אצל מעסיקו, חדד ישראל. בעקבות תאונת עבודה, תבע שבת את חדד על כך שדיווח על שכר נמוך מזה שהרוויח בפועל, מה שהביא להפחתת דמי הפגיעה. שני הצדדים הגיעו להסכם פשרה שקיבל תוקף מבית הדין, לפיו חדד ישלם לשבת 6,000 שקל, ושבת הסכימה לוותר על כל תביעה עתידית נגד חדד בנוגע להעסקתו ולסיומה. עם זאת, בהמשך פנה שבת לקבלת גמלת נכות מהמוסד לביטוח לאומי על בסיס שכרו היומי בפועל בסך 120 שקל, כאמור בהסכם הפשרה. המכון דחה את תביעתו, מה שהוביל את שבת להגיש תביעה. בית המשפט דחה את תביעתו, בקובעו כי הסכם הפשרה היווה מעשה משפטי שמנע ממנו להגיש תביעות נוספות נגד מעסיקו. שבת ערערה על החלטה זו, והערעור נדון בפני המשנה לנשיאה אלישבע ברק-אוסוסקין, השופט עמירם רבינוביץ' והשופטת נילי ארד, יחד עם נציגי העובדים והמעסיקים, רבקה גן ושושנה פלומין, בהתאמה. בית המשפט פסק לטובת השבת, וקבע כי הסכם הפשרה אינו מונע ממנו לתבוע קצבת נכות על בסיס שכרו בפועל. פסק הדין גם הורה למוסד לביטוח לאומי ולחדד לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של שבת, והדגיש כי החלטה זו לא הביעה כל דעה לגופה של תביעתו ולא חסמה את חדד מלהעלות טענות עתידיות הקשורות להסכם הפשרה.