דנ"מ 4953/11

תקציר

העתירה לדיון נוסף בעניינם של המשיבים 1 עד 2 ומשרד הפנים נדחית. פסק הדין הנדון אמנם מקים תקדים משפטי חדש, הנגזרת מן העובדות שהוצגו, אך קיומו של עיקרון משפטי חדש אינו עילה מספקת להליך נדיר וייחודי כגון דיון נוסף. הקביעה בפסק הדין, אף שהיא חדשנית, מעוגנת היטב בעקרונות, בפסיקות ובמגמות שבאו לידי ביטוי בהחלטות קודמות של בית המשפט בעניין הפקעת רכוש פרטי לצרכי ציבור. פסק דין זה מייצג התפתחות אבולוציונית והדרגתית של החוק, ולא שינוי מהפכני, והוא מותאם באופן ספציפי לנסיבות המקרה. היא אינה מנסה לקבוע מתווה נורמטיבי כולל החל על כל המצבים הכרוכים בתפיסת רכוש פרטי, בניגוד להשלכותיה של המדינה. המדינה מעלה מספר מצבים היפותטיים כדי להדגים את רוחב השפעתו של פסק הדין, אך פסק הדין נמנע במפורש ממתן פסיקה מחייבת במצבים אלה. היא מוגבלת לעובדות הספציפיות של המקרה ואין לפרש אותה כקובעת כלל כללי בדבר פיקוחו ואישורו של שר הפנים על כל עסקאות הנדל"ן. הבהרתו של השופט עמית מדגישה עוד כי יש לבחון כל מקרה לגופו.