ע"ו 11443-09-10

תקציר

המערער במקרה זה ביקש הכרה בנכות שנגרמה לכאורה כתוצאה מתאונות שאירעו במהלך שירות המילואים שלו ושירותו במשמר הגבול. המערער הגיש בעבר בקשה להכרה בנכות בגין תאונות אחרות, שאינן קשורות לשירותו הצבאי, מה שסיבך עוד יותר את עניינו. בית משפט השלום הכיר בנכות הקשורה לתאונות צבאיות שבהן היו מעורבים עמוד השדרה הצווארי והתחתון שלו, וקבע לו 50% נכות. פסיקה זו התבססה על ההשפעה הקולקטיבית של התאונות הצבאיות. בהמשך לכך, ערער המערער על ההחלטה בדבר דרגת הנכות שנקבעה על ידי הוועדה המחוזית, דבר שהוביל למעורבותה של הוועדה הרפואית העליונה. על החלטת הוועדה הרפואית העליונה, אשר דחתה את ערעורו של המערער, הוגש ערעור נוסף, שהוביל לפסק דין זה. בית המשפט לא מצא טעם בטענות המערער. פסק הדין המבהיר את הנכות המוכרת כתוצאה מתאונות צבאיות נחשב למכריע, כאשר בית המשפט ציין כי אין זה מתפקידה של הוועדה הרפואית העליונה לפרש את הכוונות שעמדו מאחורי פסק הדין הקודם. ממצאי הבדיקה של הוועדה היו מפורטים ומספקים, והחלטתה שלא לאמץ את חוות הדעת שהוגשה על ידי המערער הייתה מוצדקת. עוד ציין בית המשפט כי טענות המערער בדבר נכות עמוד השדרה הגבי העליון אינן מבוססות, שכן הן סותרות את פסק הדין הקודם ואת רשומיו הרפואיים של המערער עצמו. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשאת בהוצאות המשיב.