ת"א 7417/01

תקציר

הבנק התובע תבע את הנתבע להחזר חוב שהובטח על ידו לאחיו, החייב העיקרי. החוב נבע מהלוואה של 40 אלף שקל שהחייב העיקרי לא הצליח להחזיר. הנתבע טען כי התביעה התיישנה וכי הבנק גרם לו נזק בכך שאפשר לאחיו להשתמש בפיקדון כבטוחה להלוואה, שנמכרה מאוחר יותר בהפסד גדול. הבנק טען כי פעל בהתאם להליכים המשפטיים הראויים וכי ערבות הנתבע עודנה בתוקף. בית המשפט בחן את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים. בית המשפט פסק לטובת הבנק והגיע למסקנה כי התביעה הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק וכי הבנק לא פעל באופן פסול ביחס לבטוחות. בית המשפט קיבל את גרסת הבנק לאירועים, וקבע כי הנתבע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו. משכך, קבע בית המשפט כי הנתבעת חייבת בפירעון החוב, בצירוף ריבית והוצאות, בסך 56,156 ₪. כמו כן חויב הנתבע לשלם לבנק הוצאות בנק ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, עם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.