ת"א 14819-02-19

תקציר

מדובר בשתי תביעות לשון הרע שהוגשו לבית משפט השלום בירושלים. התביעה הראשונה, ת"א 14819-02-19, הוגשה על ידי צבי שטרך נגד משמר הקהילה היהודית ומאיר זיוולד, ואילו התביעה השנייה, תל אביב 14817-10-19, הוגשה על ידי דסי ארליך, ניקול מאייר ואלי ספיר נגד עמילן. התובעים בתביעה השנייה כוללים גם את Jewish Community Watch ואת מאיר זיוולד כנתבעים. עמילן, המפרסם מעת לעת מאמרי דעה בבלוג ובדף הפייסבוק שלו תחת שם העט יחזקאל הירשמן, החל לפרסם בשנת 2016 מאמרים המבטאים את עמדותיו בנושאים הלכתיים שונים, בהם הסגרתו של יהודי למדינה זרה. כתבותיו של עמילן התייחסו גם לפרשת מלכה לייפר, שנחשדה בביצוע תקיפות מיניות מרובות כמנהלת בית ספר באוסטרליה. המאמרים היוו את הבסיס לשתי התביעות. בכתבה הראשונה, מיום 21.6.2016, הביע עמילן את דעתו על לייפר והמתלוננות והתייחס אליהן בשמן. לטענתו, אמה של המתלוננת התעללה בהן פיזית וייחסה להן תלונות שווא. עוד קבע עמילן כי כל מי שתומך בהסגרתה של לייפר עובר על איסורי התורה. התובעים בתביעה השנייה טענו כי אמירות אלה מהוות לשון הרע, ועמילן לא פרסם אותן בתום לב. במאמריו הבאים, שפורסמו בין יוני 2017 לאפריל 2019, המשיך להביע את דעתו על לייפר והמתלוננות. הוא נהג לשלוח את הכתבות הללו למתלוננות בדוא"ל או שיתף אותן בדפי הפייסבוק שלהן. התובעים בתביעה השנייה טענו כי גם פרסומים אלה מהווים לשון הרע. בתגובה לפרסומיו של עמילן, פרסם סיוולד מספר פוסטים בדף הפייסבוק שלו ומאמר באתר Jewish Community Watch. פרסומים אלה חשפו את שמו האמיתי ותמונתו של עמילן, יחד עם ביטויי גנאי. שטרום טען כי פרסומים אלה פוגעים בפרטיותו ומהווים לשון הרע. בית המשפט קבע כי פרסומיו של עמילן על המתלוננים היו לשון הרע ולא נעשו בתום לב. הם היו בלתי סבירים וחד-צדדיים, מה גם שהמתלוננים לא פגעו בעמילן ולא פרסמו עליו לשון הרע. מנגד, קיבל בית המשפט את טענתו של זיוולד כי פרסומיו נעשו בתום לב וממניעים לגיטימיים. באשר לטענה לפגיעה בפרטיות, קבע בית המשפט כי פרסום שמו האמיתי ותמונתו של עמילן אינו מפר את חוק הגנת הפרטיות. בית המשפט מצא גם כי סיוואלד ו-Jewish Community Watch פעלו בתום לב והיו להם סיבות לגיטימיות לפרסום מידע זה. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את תביעתה הראשונה של עמילן (ת"א 14819-02-19) וקיבל את התביעה השנייה (ת"א 14817-10-19) ברובה. בתביעה השנייה חויב עמילן לשלם לתובעים סכומי פיצוי שונים, שנעו בין 20 אלף שקל ל-250 אלף שקל. עוד קבע בית המשפט כי על עמילן לשלם את שכר טרחת הנתבעים בתביעה הראשונה ואת שכר טרחת התובעים בתביעה השנייה, בסך 50,000 ₪.