ע"פ 3004/98

תקציר

בתיק ע"א 3031/98 נגזרו על המערער, שהורשע באונס ובניסיון לאנוס את גרושתו, שלוש שנות מאסר, ושנת מאסר בפועל. בית המשפט העליון התייחס הן לערעורו של המערער על חומרת העונש והן לערעור המדינה על אורך העונש. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט קדמי, הדגישה את נסיבותיו הייחודיות של המקרה, תוך הדגשת אורח חייו הראוי לשבח של המערער ותרומתו לחברה, לרבות שירות צבאי ורפואי. האירוע התרחש בתקופה של סערת רגשות, שנבעה מהתמוטטות נישואיו של המערער, אשר לא תאמה את אופיו בעבר, וצייר זאת כמקרה חריג של עבירות מסוג זה. העונש המתון נחשב הולם בהתחשב בשיקולים אלה, למרות שהעונשים המסורתיים היו חמורים יותר על אונס. עם זאת, השופטת דורנר חלקה על כך, וסברה כי גזר הדין אינו מעריך נכונה את חומרת העבירה, אינו מתייחס כראוי להיבטי הגמול וההרתעה, ואינו משקף במידה מספקת את הפגיעה בקורבן. היא ביקשה עונש של חמש שנות מאסר, וטענה כי שיקומו של המערער קיבל עדיפות יתר. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את העונש המקורי ברוב דעות, והדגיש את הקושי לאזן בין מטרות צדק כגון הרתעה, שיקום וחומרת הענישה במקרים מורכבים כמו זה.