ע"א 6295/16

תקציר

במקרה זה נדרש בית המשפט לשאלה האם על המדינה לשלם פרס שהציעה עמותה בגין מידע שהוביל לגילוי נעדרים, ובפרט ביחס לחייל המנוח מג'די חלבי. העמותה, שהוקמה בתמיכת המדינה, הציעה בפומבי פרס של עשרה מיליון דולר, אך מאוחר יותר הודיעה כי היא מפסיקה את פעילותה. השופט עמית סבר כי ההודעה מבטלת את הצעת הפרס, שכן הסגירה מסמלת את סיום ההצעה. מנגד, בית משפט קמא, בתמיכת השופטים הנדל וי' קרא, מצא כי למרות הפסקת העמותה, הפרס נותר בתוקף משום שלא הייתה נסיגה פורמלית מההצעה, והשלטים המקדמים אותו המשיכו להיות מוצגים בהסכמת המדינה המשתמעת. החלטה זו קיבלה חיזוק מהטענה כי המדינה היא למעשה זו שמציעה את התגמול, נוכח הגב הכלכלי שלה ומעורבותה. הימנעותה של המדינה מלחזור בה רשמית מההצעה על פי עקרונות מקובלים גרמה לכך שהציבור, לרבות המערערים, סבר באופן סביר כי ההצעה נותרה פעילה. כך, בהתאם לשופט הנדל, הגיע בית המשפט למסקנה כי הצעת הפרס עודנה תקפה וכי על המדינה מוטלת החובה לקיים הבטחה זו. בסופו של דבר החליט בית המשפט כי יש לקבל את ערעור המערערים, תוך חיוב המדינה בתשלום הפרס, המשקף את דעת הרוב כנגד התנגדותו של השופט עמית.