בש"פ 59/04

תקציר

בדצמבר 2003 הוגש נגד המערער כתב אישום, המייחס לו שני סעיפים של סחר בסמים וסעיף אחד של סיוע בסחר בסמים. בית משפט השלום באשקלון שחרר תחילה את המערער למעצר בית, בנימוק של חומרת העבירות הנמוכה ועברו הנקי מאז הרשעתו הקודמת בניסיון לסחר בסמים. אולם, המדינה ערערה על החלטה זו, ובית המשפט המחוזי בבאר שבע ביטל את שחרורו של המערער, בנימוק של אופייה האחרון של העבירה הקודמת שביצע בעבר, עבודות השירות שהוטל עליו ועונשו על תנאי התלוי ועומד. בית המשפט המחוזי הדגיש אף הוא את מסוכנותו של המערער ודחה את ממצאי בית משפט השלום. עו"ד חימי טען להגנתו של המערער כי מרשו לא היה סוחר סמים שיטתי אלא רק עסק בעסקאות ספורדיות עם חבר. ההגנה הדגישה כי המערער לא היה יוזם העסקאות ולא הרוויח מהן כספית. עם זאת, השופט, לאחר עיון במסמכים שהוגשו ובמזכר ספציפי מתיק החקירה, הגיע למסקנה כי טענותיו של המערער אינן עולות בקנה אחד עם חומר הראיות, דבר המצביע על מעורבות עמוקה יותר בסחר בסמים. השופט הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי, והדגיש את הצורך להילחם בעבירות הסמים ולהגן על הציבור. משכך, הערעור נדחה, ומעצרו של המערער אושר.