ת"ק 3932-07-20

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת התובע לפיצוי נזקי רכב כנגד חברת הביטוח. השופט פוסק לטובת הנתבע וקובע כי מדובר בתרמית ומפרה את סעיפים 23(ב) ו-24(ב) וסעיף 25 לחוק חוזה הביטוח. השאלה המרכזית היא האם התובע, אברהם זיידן, נהג ברכב בעת התאונה, שכן פסק דין קודם (ת"ק (ת"ק 40818-07-18) קבע כי לא נכח בתאונה וכי אחיו, יצחק משי, היה הנהג. השופט מסכים עם הפסיקה הקודמת ומאשר כי אברהם לא נהג ברכב, כלומר התובעים מסרו מידע כוזב לחברת הביטוח. מאחר שחברת הביטוח הציגה ראיות משכנעות, כולל סרטון וידאו, המוכיחות כי אדם שאינו אברהם נהג, ובהתחשב בכך שהתובעים לא הביאו את יצחק להעיד, השופט מגיע למסקנה כי מדובר בניסיון להעלים כספים במרמה. לדברי השופטת, התנהלות התובעים נופלת תחת הוראות סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, הפוטר את חברת הביטוח מחובותיה במקרים של מרמה. התובעים נדרשים לשלם לנתבע סך של 2,000 דולר הוצאות משפט בתוך 20 יום.