ת"א 19805-04-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את התביעה לדמי תיווך שהגיש תובע מקרקעין נגד נתבע. על פי החוק, על מנת שמתווך יקבל שכר טרחה, עליו להיות בעל רישיון בתוקף, לעמוד בהוראות החוק ולהיות המתווך היעיל שהוביל את הלקוח להסכם מחייב. במקרה זה, הנתבע פנה לתובע על מנת שימצא דירה להשכרה, והשניים חתמו על הסכם תיווך סטנדרטי. עם זאת, אופיו הגורף של ההסכם וחוסר הספציפיות לגבי הנכס, המחיר ופרטים נוספים, כמו גם נסיבות חתימתו, אינם תומכים בתביעת התובע לתשלום עבור רכישת הדירה על ידי הנתבע לאחר מכן. התובע לא היה הגורם האפקטיבי בעסקה זו, שכן הוא לא היה מעורב בשום משא ומתן ולא לקח חלק בתהליך הרכישה. יתר על כן, ההסכם אינו עומד בדרישות החוק להסכמי תיווך, וחסרים בו פרטים מהותיים. התנהלות התובעת, אופי העסקאות וחוסר המעורבות ברכישה מצביעים על כך שאין לפרש את ההסכם ככולל את עסקת הרכישה. אשר על כן, התביעה לדמי תיווך, חסרת בסיס עובדתי ומשפטי, נדחית, והתובע נדרש לכסות את הוצאות הנתבע.