ת"א 1036/00

תקציר

פסק הדין דוחה את התביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעים, שהם בעלי חנויות בבניין באשקלון, בדבר בעלות על קרקע בשטח של 630 מ"ר הסמוכה לחנויות. החנויות נבנו בשנות ה-50 של המאה הקודמת ושטחיהן הורחבו לשטח האמור. התובעת, שרכשה את יתרת השטח מהבעלים המקורי בשנת 1994, טענה כי הנתבעים פלשו לקרקע שלא כדין וביקשו להסיר את ידיהם מהשטחים הפולשים, וכן לשלם דמי שימוש. הנתבעים טענו כי השטחים המורחבים הינם רכוש משותף ולכן אין לתובעת זכויות בהם. בית המשפט הסכים עם הנתבעים וקבע כי הקרקע היא אכן רכוש משותף של בעלי החנויות, ולתובעת אין יתרת זכויות מכירה. כמו כן, קיבל בית המשפט את טענות הנתבעים בעניין תקופת ההתיישנות, וטען כי הנתבעים החזיקו במקרקעין למעלה מ-15 שנה בניגוד לזכות הבעלים בידיעתם, וחלקם החזיקו בקרקע כרכוש משותף. בית המשפט קיבל גם את טענת השיהוי וקבע כי התובעת זנחה את תביעתה והנתבעים שינו את מצבם לרעה בכך שהרחיבו את חנויותיהם שנים לפני הגשת התביעה. השופט פסק לטובת הנתבעים והורה לתובע לשלם הוצאות משפט, וכן שכר טרחת עורך דין לנתבעים.