ע"ע 212/06

תקציר

במקרה זה, בית הדין לערעורים הכריע בערעור החברה ובערעור הנגדי של העובדים בעניין פיצויי פיטורים, זכאות לגמול שעות נוספות ותשלומים אחרים הקשורים לעבודה. החברה טענה כי העובדים אינם חייבים בפיצויי פיטורים משום שקיבלו ביודעין משרת VIP זמנית. עם זאת, בית הדין אישר את החלטת בית הדין האזורי לפיה העובדים לא היו מודעים לאופי הזמני של תפקידם ופוטרו בפועל ללא הודעה מוקדמת מתאימה, מה שזיכה אותם בפיצויי פיטורים. זאת ועוד, טענת החברה כי היה הסכם שלא להעביר הפרשות לקרנות פנסיה נדחתה מחוסר ראיות וחובה חוקית להעברה כאמור. בערעור העובדים קיבל בית הדין את הטענה כי יש לפצות את העובדים בגין שעות נוספות שלא שולמו להם, תוך הכרה בדפוס העבודה הרגיל בשעות נוספות ובהיעדר רישומים מפורטים בשל אי ניהול רישומים תקינים של החברה, והעביר את נטל ההוכחה מהעובדים למעסיק. לפיכך, בית המשפט הורה לחברה לשלם את השעות הנוספות המגיעות לה ולחשב מחדש את השכר, תוך השפעה על הזכויות וההטבות הספציפיות שצברו העובדים. מנגד, תביעת העובדים לפיצויים בגין אובדן דמי אבטלה נדחתה, מאחר שלא הוכיחו די הצורך את זכאותם או שהגישו בקשה לדמי אבטלה במוסד לביטוח לאומי. בסופו של דבר התקבלו תביעות העובדים לגמול שעות נוספות ולקביעת שיעורי השכר, והחברה חויבה בהוצאות משפט לעובדים.