ערר 85082/12

תקציר

ועדת הערר החליטה כי לא ניתן להחיל את שומת היטל ההשבחה משנת 2011 על עניינם של המערערים. הוועדה מינתה שמאית מייעצת, גב' בלטר, שנימקה כי השומה הקודמת התבססה על חישובים תיאורטיים ולא לקחה בחשבון את שטח הבנייה בפועל כפי שהתבקש בהיתר הבנייה. המערערים לא השיבו להערכתה המייעצת של גב' בלטר ולא העלו טענות כלשהן נגדה, למרות שניתנה להם ההזדמנות לעשות כן. הוועדה מצאה כי טענות המערערים סותרות במידה רבה את החלטתה הקודמת ולא הציגו עובדות חדשות. בנוסף, נקבע כי השומה משנת 2011 לא הביאה בחשבון את מלוא פוטנציאל הבנייה על הגג, והמערערים אינם יכולים לעמוד על תשלום היטל שאינו משקף את מימוש זכויות הבנייה שלהם בפועל. הוועדה דחתה גם את טענת המערערים כי השומה משנת 2011 מהווה השתק, שתחייב את הוועדה המקומית. הודגש כי כלל ההשתק אינו אמור לחול על צדדים שלא היו מעורבים בהליך הראשון, במיוחד נוכח אופי ההליך והעילות המצומצמות להתערב בהחלטת שמאי מכריע. הוועדה ציינה כי התרת תביעות השתק פוגעניות עלולה להוביל לעלייה במספר ההתדיינויות וההחלטות הסותרות. לפיכך, השימוש בהשתק במקרה זה היה נתון לשיקול דעת, והוועדה החליטה שלא לבקשתו, ולו באופן הגנתי, בשל שיהוי המערערים בהעלאת הטענה. כמו כן, קיבלה הוועדה את קביעתו של השמאי המייעץ כי תכנית 2553, שכללה את תכניות 1680 ו-א', לא הביאה לשיפור כלשהו. החיוב בגין תכנית זו התבסס על ערכי קרקע מוסכמים והערכות מכריעות קודמות. עוד החליטה הוועדה שלא להתערב במסקנתו של השמאי המייעץ ביחס לתכנית ג/1, שכן המערערים לא העלו נגדה כל טענה בשלבים המתאימים של ההליך. בסופו של דבר אימצה ועדת הערר את חוות דעתו של השמאי המייעץ וקבעה כי היטל ההשבחה וההשבחה יהיה כאמור בשומתה משנת 2016. ההחלטה התקבלה פה אחד.