ע"מ 25203-01-21

תקציר

המערערת רכשה דירה וקרקע כלשהי ולא ערערה על שומת המס שנערכה על ידי מינהל מיסוי מקרקעין, ולפיכך קיבל בית המשפט את שווי השוק של הדירה על 1,600,000 ₪. טענותיו של המערער בדבר ירידת ערך הדירה על סמך הנחיות עורך דינו, שמאות משכנתא וערעור קיים, נדחו כולן מאחר שלא הובאו ראיות ועורך הדין המדובר לא העיד. שווי הקרקע כפי שהוערך על ידי המשיב התקבל אף הוא, שכן המערערת לא חלקה עליו. בית המשפט דחה גם את ניסיונותיו של המערער לנכות את הוצאות מכונת הכביסה והשיפוצים מדוח ההון שלו, שכן הוצאות אלה לא היו קשורות לערעור המס שלפנינו, שעסק בשומת הפרשי ההון, וניתן היה לתבוע אותן בניכויים במקום אחר. גם טענותיו של המערער בעניין הלוואות מבני משפחתו נדחו בשל חוסר ראיות וסתירות בעדויות שלו ושל אמו. תצהיר האם סתר את חקירתה הנגדית, והיא לא הסבירה את מקור הכספים להלוואות הנטענות או להעברות הבנקאיות. זאת ועוד, בית המשפט קיבל את הערכת המשיב את ערכם של מספר כלי רכב הרשומים על שם המערער, שכן המערער לא הביא כל ראיה שתתמוך בטענותיו כי הם אינם שלו או כי ערכיהם שונים. גם טענותיו של המערער בנוגע לשיקים שנתפסו בביתו לא נשאו פרי, שכן הוא הודה בחקירתו הנגדית כי השיקים היו שלו, ולא ניתן כל הסבר מדוע לא הופקדו ולא הוחזרו. לבסוף, דחה בית המשפט את טענות המערערת בעניין הוצאות המחיה, שכן הן עמדו בסתירה למסמכים אובייקטיביים שהציג המשיב המעידים על כתובת מגורים שונה עבור המערערת. בשל הימנעותו של המערער מלהציג ראיות משכנעות והרחבת הטענות שלא הועלו בערעורו הראשון, דחה פסק הדין את הערעור על כל חלקיו ואישר את הערכות המשיב. כן חויב המערער בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין.