ה"פ 56478-09-11

תקציר

פסק הדין דן בתוקפו של הסכם מכר של נכס מקרקעין. העותרים טוענים כי הסכם המכר הוא חוזה למראית עין, ולכן הוא בטל, ולחילופין מדובר בחוזה פסול הסותר את תקנת הציבור. המשיבים, לעומת זאת, טוענים כי המכירה אמיתית ויש לראות בה עסקה תקפה. השופט פותח בפירוט הדינים הרלוונטיים הנוגעים לחוזי מראית עין וקדימות הערות האזהרה על פני עיקולים. השאלה המרכזית עליה מנסה השופטת להשיב היא האם הסכם המכר הוא חוזה פיקטיבי שמטרתו להוציא את הנכס מנושיו של המוכר. לאחר בחינת אומד דעתם של הצדדים, הנסיבות שהובילו להסכם והוראות ההסכם עצמו, מגיע השופט למסקנה כי הסכם המכר הוא אכן חוזה למראית עין ולכן בטל. השופט מצדד בטענת המשיבים כי מטרת עסקת המכר הייתה להבריח את הנכס מנושי החברה, רביד. בנוסף, השופט מוצא כי התנהלות הצדדים והוראות ההסכם מצביעות על כוונה להוציא את הנכס מנושיו של רביד, דבר המנוגד לתקנת הציבור. משכך, דוחה השופטת את העתירה ומשאירה על כנה את העיקולים שהוטלו על הנכס על ידי המשיבים. כמו כן, נדרש המבקש לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ₪.