ע"א 4857/24

תקציר

בפסק דין שניתן לאחרונה החליט בית המשפט לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי. החלטה זו מתיישבת עם תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, הקובעת כי הגשת ערעור אינה מעכבת אוטומטית ביצוע פסק דין. חריג לכלל זה מחייב להוכיח הסתברות גבוהה להצלחת הערעור וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. בית המשפט הדגיש כי בפסקי דין כספיים, ביצוע פסק הדין בדרך כלל אינו מוביל למצבים בלתי הפיכים, שכן ניתן להחזיר סכומים ששולמו אם הערעור יתקבל. המבקש לא הצליח לשכנע את בית המשפט בצורך לעכב את הביצוע, שכן לא עלה בידו להוכיח כי המשיבים לא יוכלו להשיב את הסכום אם הערעור יתקבל. כמו כן, התברר כי למבקש מקורות הכנסה מרובים מעבר לקצבת הביטוח הלאומי, דבר הסותר את תיאורו כתלות כלכלית. המשיבים גם פירטו את מילוי התחייבויותיהם הכספיות הקשורות להתדיינות משפטית מתמשכת, לרבות תשלום משמעותי שבוצע לאחרונה במסגרת הסדר פשרה. בית המשפט ציין כי כל סוגיה שעשויה להיות למשיבים בנוגע לפיקדון בגין הוצאות הערעור שלהם או סכום האגרה יכולה להיות מטופלת באמצעות בקשות נפרדות. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקש חויב לשלם למשיבים הוצאות בגין הליך הבקשה, בסך 5,000 ₪. פסק הדין ניתן ביום 9.7.2024.