ה"ת 43866-07-12

תקציר

השופטת, א' נאות, שקלה בכובד ראש את הטיעונים שהוצגו על ידי הצדדים ונתנה את פסק הדין הבא. הבקשה, המבקשת להחזיר סחורה שנתפסה על ידי פקידי המכס, תינתן בחלקה. הטובין המדוברים נתפסו מכוח פקודת המכס, המסדירה את הדיווח על טובין הנכנסים לישראל ויוצאים ממנה, ואת צווי היבוא הקשורים בהם. המדינה טענה כי ניתן לחלט את הטובין משלושה טעמים: הם הוכרזו כוזבים, ייבואם נאסר והם הובלו בכוונה לעקוף את ההגבלות. השופטת נאות קבעה כי לא ניתן להחזיר את הסחורה שנתפסה במכולה מאחר שההצהרה הקשורה אליהם הייתה כוזבת. עם זאת, הסחורה שנתפסה במחסנים, שכללה קטנועים שלמים וקרטונים רבים של חלקי קורקינטים, דורשת החלטה מורכבת יותר. אמנם לא ניתן להחזיר את הקורקינטים השלמים ומנועיהם בשלב זה, אך ניתן לשחרר את חלקי הקורקינטים לתובע כנגד פיקדון בסך 500,000 ₪, שכן לא בטוח כי חלקים אלה מיועדים כולם להרכבת קורקינטים שאינם פטורים. יתר על כן, חלק מהחלקים עשויים לשמש לבניית קורקינטים פטורים. החלטה זו התקבלה לאחר בחינת המסגרת הנורמטיבית, הכוללת דינים שונים הנוגעים ליבוא רכב ובטיחותו, ובהתחשב בחוסר הבהירות לגבי הרכבת הקורקינטים על ידי התובעת ומטרת החלקים. השופט שקל גם את טענת המדינה לשמירת הטובין כראיה בהליך הפלילי הקרוב, אך קבע כי תקנות המכס אינן מאפשרות תפיסה לצורך כך. באשר לציוד המחשוב שנתפס, המדינה נדרשת לסיים להעתיק מידע רלוונטי בתוך 30 יום ולהחזירו לתובע. השופטת הדגישה את הצורך של התובעת לוודא כי החלקים אינם משמשים להרכבת קורקינטים למכירה בישראל, למעט אלה הפטורים. ההחלטה גם קבעה את לוח הזמנים להגשת תצהירים וקבעה פגישה מקדמית. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.