ת"צ 40133-03-20

תקציר

פסק הדין שולל אישור של תביעה ייצוגית נגד חברת ביטוח. התובעת, המועצה הישראלית לצרכנות, לא הצליחה להוכיח כי התביעה מעוררת שאלות מהותיות משותפות של עובדה או משפט לכל חברי הקבוצה כנדרש בסעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. המועצה רצתה לייצג את כל מי שהתקשר בהסכם עם חברת הביטוח להבטחת קצבה כנספח לפוליסת ביטוח מנהלים, אך לא הציגה ראיות משמעותיות לכל המבוטחים הללו. חברת הביטוח מכרה פוליסות ביטוח שונות עם נספחי המרה שונים, והמועצה הציגה רק דוגמה אחת, נספח 60, ולא הצליחה להוכיח שרוב חברי הקבוצה רכשו נספח ספציפי זה. כמו כן, חברת הביטוח הוכיחה כי נספח 60 הוצע למבוטחים מטעמי מס, והכוונה לא הייתה להמיר את כל התשלומים מהון לקצבאות. טענת המבקשת כי מבחינה אקטוארית תשלום פנסיה שקול לתשלום הוני נמצאה שגויה ואינה נתמכת בחוות דעת מומחה מטעמה. בית המשפט הסכים גם עם פרשנות חברת הביטוח לנספח 60, שקבע כי ההמרה לפנסיה מוגבלת רק לחלק מהכספים. גם בא-כוחו של המבקש, עו"ד אהרונסון, נמצא במצב של ניגוד עניינים שכן שימש כיועץ המשפטי של חברת הביטוח בתקופה שבה נשלח נספח 60 לפיקוח על הביטוח. ככלל, הבקשה לתביעה הייצוגית נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך 12,000 ₪.