עת"מ 313/06

תקציר

העותרת הגישה הצעה למכרז להקמת תחנת בדיקה לרישוי רכב בטמרה. ההצעה נדחתה על ידי ועדת החקירה, אשר החליטה כי המשיבה מס' 2 זכתה במכרז במקומה. העותר טען כי העקרונות ששימשו לפסילת הצעתו אינם צריכים לחול בעניינו, שכן הצעתו כבר אושרה קודם לכן. עם זאת, בית המשפט מצא כי ההחלטה הקודמת אינה סופית וניתן לשקול אותה מחדש, מה גם שהובהר לה כי מדובר בטעויות משפטיות בהליך. הצעתו של העותר נדחתה בשל זהות מוחלטת עם הצעות אחרות שהגישו בני משפחתו לאותה חלקת קרקע, תוך הפרת תנאי המכרז לפיו המציעים יגישו הצעה אחת בלבד. החלטה זו הייתה סבירה ולא פגעה בעקרונות כלשהם של דיני המכרזים. לחילופין, טען העותר, כי היה מקום לדחות את הצעתה של המשיבה מס' 2 בשל מספר פגמים. בית המשפט מצא כי פגמים אלה היו טכניים ואינם נוגדים את עקרונות השוויון והתחרות ההוגנת. הם כללו היעדר שטר מקרקעין מצורף, שנמסר מאוחר יותר, התחייבות ממינהל מקרקעי ישראל שנמצאה מיותרת באופן סביר, וחתימה חסרה שנוספה מאוחר יותר בנוכחות הוועדה. גם טענתה האחרונה של העותרת, לפיה יש לבטל את המכרז בשל אי בהירות בהוראותיו, נדחתה מאחר שהפגיעה לא הביאה לפסול המכרז. ככלל, החלטת הוועדה לדחות את הצעתו של העותר ולאשר את הצעתו של המשיב מס' 2 הייתה סבירה וחוקית ועל כן לא הייתה נתונה להתערבות בית המשפט. העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין לכל אחד מהמשיבים.