ע"א 6209-05-11

תקציר

פסק הדין דוחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד במחלוקת על רשלנות משפטית בעסקה מורכבת שעלתה על שרטון. התיק סובב סביב חברה לאספקת דלקים, ד.ג.ס., הלקוח שלה עמוס, ושתי חברות - קרן אנרגיות 2002 וקרן אנרגיות 2004 - שהיו מעורבות בשרשרת האספקה. עו"ד שחר הררי, עו"ד שחר הררי, הורשע על ידי בית משפט השלום בתל אביב בכך שלא ייצג כראוי את האינטרסים של קרן אנרגיות 2004 במסגרת הליכי הבוררות מול עמוס. בית המשפט הורה להררי לשלם לקרן אנרגיות 2004, שיוצגה על ידי קרן אנרגיות, פיצויים בסך של כ-759 אלף שקל. הרקע העובדתי כרוך בשורה של הסכמים ועסקאות משנת 1998, עת החל עמוס לרכוש דלק מד.ג.ש וצבר חוב משמעותי. לצורך הסדר החוב, חתמו הצדדים על הסכם לפיו כל תקבולי הדלק יועברו לחשבונה של ד.ג.ס, והיתרה תופקד בחשבון משותף. בעקבות חקירה נגד דירקטור ד.ג.ס, הותלה רישיונה של החברה, מה שגרם לה להעביר את פעילותה לקרן אנרגיות 2002, המנוהלת על ידי חתנו של הדירקטור. בהמשך העבירה קרן אנרגיות 2002 את זכויותיה לאספקת דלק לתחנת עמוס לקרן אנרגיות 2004, שבבעלות לואי סעבנה, תמורת 5 מיליון שקל. למרות שינוי זה, ד.ג.ס. עדיין החזיקה בהתחייבות בתחנה להבטחת חובו של עמוס. בשנת 2004 הפסיק עמוס לרכוש דלק מקרן אנרג'י 2004, מה שהוביל את ד.ג.ש. לפתוח בהליכי בוררות. במסגרת הליכים אלה ביקש הררי, המייצג את ד.ג.ס., לקבוע הסדר ביניים שיחייב את עמוס להמשיך לרכוש דלק מד.ג.ש או מ"קבלן המשנה" שלה, קרן אנרגיות 2004. בורר פסק לטובת ד.ג.ס., הורה לעמוס לרכוש דלק אך ורק מד.ג.ש או מקרן אנרגיות 2004 והבטיח את אחריותה של ד.ג.ש לאספקת דלק סדירה. באופן ביקורתי, הררי שלחה מכתב לבורר בשם קרן אנרגיות 2004, בו הצהירה כי לא תתבע את עמוס ישירות. בהמשך הועברה הבוררות לבורר חדש, שבסופו של דבר פסק כי עמוס חייב לד.ג.ש 1.5 מיליון שקל, כולל חוב לקרן אנרגיות 2004 בגין התקופה שסיפקה דלק לעמוס. עם זאת, בשל מעשיו של הררי, קרן אנרגיות 2004 לא הוכרה כצד להליך, ובהמשך לא הצליחה לגבות את חובותיה מעמוס לאחר שד.ג.ש נכנסה לחדלות פירעון. קרן אנרגיות 2004 טענה כי רשלנותו של הררי מנעה ממנה לגבות את חובותיה ותבעה אותו על מלוא הסכום. בית משפט השלום פסק לטובת קרן אנרגיות 2004, וקבע כי הררי לא ביסס את טענתו כי היא קבלן משנה של ד.ג.ש וכי פעל ללא הרשאה בעת שייצג את החברה בבוררות. בית המשפט הורה להררי לשלם סכום מופחת של 759,168 שקל, המהווים כ-70% מהנזקים הנתבעים, לצד 100 אלף שקל הוצאות משפט. בדחותו את הערעור ואת הערעור שכנגד, מקבל פסק הדין את החלטת בית משפט השלום, ואינו מוצא עילה להתערב בממצאיו העובדתיים. בית המשפט מדגיש כי על הררי, כעורך דינה של ד.ג.ס., חלה חובת זהירות כלפי קרן אנרגיות 2004 והיה עליו לקבל את אישורה בטרם יכלול את חובו בתביעת ד.ג.ס. טענתו של הררי כי קרן אנרגיות 2004 הייתה קבלן משנה ואי המצאת ראיות לאישור בעל פה נדחו. בנוסף, הסכים בית המשפט עם פסיקת הנזק והוצאות המשפט, והדגיש כי סכום הפיצוי היה סביר וכי ההוצאות היו מידתיות למורכבות התיק. לבסוף, פסק הדין מחייב את הררי לשאת בהוצאות קרן האנרגיות לשנת 2004 בגין הערעור, בסך 30,000 ₪, עם הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין המקורי.