ה"ט 28477-01-24

תקציר

המבקש ביקש צו הרחקה נגד המשיב לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת בהטרדה, בטענה שהאחרון איים להרוג אותו. המשיב הכחיש את הטענות. בית המשפט מצא אמנם כי המשיב אכן השמיע אמירה מאיימת, אך הדבר נבע מהתגרות מצד המבקש ומלשון מאיימת קודמת. יש לציין כי גרסתו של המבקש הכילה אי דיוקים, ותגובותיו לאחר האירוע לא הצביעו על חשש סביר לפגיעה. בית המשפט הדגיש כי איום בהטרדה מחייב דפוס התנהגות וחשש להישנותו, דבר שלא נקבע במקרה זה. התנהלותו של המבקש, לרבות מעשיו הפרובוקטיביים, הקהו את אמינות חששו לכאורה. זאת ועוד, רצונו של המשיב בשלום, הסכם הרחקה קיים עם אשת המבקש, ומאמציו להרגיע את המצב בתוך קהילתם, גברו על הצורך בצו הרחקה. לפיכך, הבקשה נדחתה, והצו במעמד צד אחד בוטל. בית המשפט בחר שלא לקבוע האם מדובר בהליך פוגעני, ובמקום זאת התמקד בשמירה על השלום בין הצדדים, הימנעות מהסלמה, ולכן לא נפסקו הוצאות.