עב"ל 1397-12-20

תקציר

פסק הדין דן בערעור שעניינו טענה למיקרוטראומה עקב עבודת מחשב, והוביל להחלטה לקבל את הערעור משני טעמים עיקריים. נקודת המוצא הייתה מקרה קודם, סלאמה, שקבע כי אין די בעבודה מול מחשב כדי לטעון למיקרוטראומה; העבודה חייבת לכלול תנועות חוזרות על פני פרקי זמן משמעותיים. בעניין סלאמה נדחתה התביעה בשל היעדר פעילות חוזרת ונשנית. במקרה הנוכחי, נפלה פגם בהחלטת בית הדין האזורי שכן היא סיפקה תשתית עובדתית תמציתית מבלי לפרט את מגוון התנועות הכרוכות ביצירה. פסק הדין מדגיש את החשיבות של פירוט תנועות חוזרות ומגוונות כדי להעריך אם טענה של מיקרוטראומה תקפה. כמו כן, נמתחה ביקורת על חוות דעת המומחה, שכן היא הסתמכה על חוזר מיושן שלא היה צריך להתחשב בו, המצביע על אי מתן הבהרה עדכנית למומחה. לפיכך התקבל הערעור, תוך ביטול החלטת בית המשפט המחוזי והותרת התיק לבחינה נוספת של התשתית העובדתית, תוך מתן אפשרות להערכה מחודשת בעניין המיקרוטראומה. על בית הדין האזורי מוטלת המשימה להחליט האם להפנות שאלות הבהרה למומחה הנוכחי או למנות מומחה חדש. לא נפסקו הוצאות, ולא הובעה דעה לגופו של עניין בפסק דין זה.