בש"א 9877/09

תקציר

העותר, שכיהן כיו"ר דירקטוריון של חברת סלולר בולגרית, הגיש תביעה נגד המשיב לתשלום בסך 12,306,000 ₪, בצירוף בקשה לעיקול זמני של נכסיה של האחרונה. הטענה נובעת מהסכמה לכאורה לחלק כל עמלה שתתקבל ממכירת אחזקות החברה. המשיב קיבל שתי הלוואות בסך כולל של שישה מיליון דולר, שלטענת העותר הן למעשה מחצית העמלה המגיעה לו. עוד נטען בעתירה, כי המשיב תובע כיום 31.5 מיליון דולר נוספים מהבעלים הקודמים של החברה, וביקש את העיקול בנימוק של קשייה הכלכליים של המשיב, התנהגותו החמקמקה ומוסר תשלומים לקוי. עם זאת, המשיב טען כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, וכי העותר מעלה טענות סותרות בהליכים שונים. הוא גם הכחיש את טענות העותר וטען כי הטענה מיושנת. בית המשפט מצא כי טענות העותר בעייתיות ועומדות בפני משוכות פרוצדורליות משמעותיות. בית המשפט קבע, כי אין ביכולתו של העותר להקים בסיס להטלת עיקול זמני, ואין ביכולתו להפריך את טענות המשיב בדבר השתק שיפוטי והתיישנות. כתוצאה מכך נדחתה בקשת העיקול, והעיקולים הזמניים הקיימים הוסרו. בית המשפט אף הורה על עיכוב של 14 יום בביצוע החלטת הביטול כדי לאפשר לעותר שהות לערער, וויתר על הוצאות בהתחשב בהתנהלותו ובהתבטאויותיו של המשיב במהלך ההליך.