ת"א 4380/02

תקציר

התובעים, מיכל ואסף בן עמי, תבעו את הנתבעים, משה ועפרה בן זאב, בגין אי גילוי מידע חיוני אודות מצבה הכלכלי של חברת התיירות ישרקאן נסיעות בע"מ, אותה רכשו התובעים מהנתבעים בשני שלבים. ההסכם הראשון נחתם ב-17 בפברואר 2002 והשני ב-4 באוגוסט 2002. התובעים טענו כי הנתבעים הטעו אותם בנוגע למחזור השנתי של החברה, חובותיה והביטחונות הדרושים להפעלתה. עוד טענו התובעים כי הנתבעים הפרו את ההסכמים שנחתמו בין הצדדים בכך שמשכו את כספי החברה ולא עבדו בחברה, כפי שהתחייבו לעשות. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד, בטענה כי התובעים לא החזירו סכומים שונים שהולוו להם והשמיצו אותם באמצעות שליחת מכתב לחברות התעופה ולספקי תיירות, בו האשימו את הנתבעים בהונאה. בית המשפט פסק לטובת התובעים בכל הסעיפים. נפסק כי הנתבעים אכן לא גילו לתובעים מידע חיוני על מצבה הכלכלי הקשה של החברה והציגו מצגי שווא רשלניים לגבי המחזור השנתי והחובות של החברה. זאת ועוד, הנתבעים הפרו את ההסכמים בכך שמשכו את כספי החברה והותירו את החברה במצב קשה. בית המשפט הורה לנתבעים להשיב לתובעים את התמורה ששילמו עבור החברה, בסך 1,090,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה החל ממועד התשלום. בנוסף, נדרשו הנתבעים לשלם לתובעים סכומים שונים, בהם 200,000 ₪ בגין חילוט ערבות, 20,000 ₪ ששולמו לספק ו-468,718 ₪ לפי חוות דעת המומחה. כמו כן חויבו הנתבעים לפצות את התובעים בגין עוגמת הנפש (100,000 ₪) ולכסות את הוצאותיהם המשפטיות, לרבות שכר טרחת מומחים. לבסוף, הצדדים היו צריכים לחתום על שטרי העברת מניות, ולהחזיר את החברה לנתבעים.